מאמר אורח
יתר לחץ דם היא אחד מהמצבים הרפואיים הנפוצים ביותר בעולם המערבי. אחד ממאפיינו הבולטים הוא שאין לו סימפטומים יוצאי דופן שנלווים אליו. מסיבה זו הוא עשוי להתגלות באופן פתאומי והנזקים ממנו עשויים להיות קטלניים, כך שאין פלא שהוא זכה לכינוי "הרוצח השקט".
כאשר בודקים את לחץ הדם באמצעות מד לחץ דם או בקופת החולים ישנם שני ערכים שצריך לשים לב אליהם:
לחץ דם סיסטולי – הלחץ הגבוה יותר שמופעל על דפנות כלי הדם בעת התכווצות הלב
לחם דם דיאסטולי – הלחץ הנמוך יותר שמופעל כאשר הלב במנוחה
מה מוגדר כיתר לחץ דם?
המדד המקובל ליתר לחץ דם קל הוא לחץ דם סיסטולי של לפחות 140 ממ"כ (מילימטר כספית) ולחץ דם דיאסטולי של 90 ממ"כ. יתר לחץ דם בינוני הוא למעלה מ-100/160 ויתר לחץ דם ברמה גבוהה מאוד הוא יותר מ-110/180.
כיצד בכל זאת אפשר לדעת שלחץ הדם עלה?
1.בדיקה בקופת החולים
גם מי שאין לו מד לחץ דם ביתי רצוי שיבצע בדיקה אחת לשנה אצל האחות בקופת חולים, במיוחד בגיל 45 ומעלה. ההנחיות של משרד הבריאות ממליצות על שלוש בדיקות במרווח של שבוע לפחות בין מדידה למדידה ושבכל מפגש עצמו יתקיימו 3 מדידות במרווח של דקה או שתיים בין זו לזו. כלומר, סך הכול 9 מדידות פחות או יותר. רוב קופות החולים יספקו את השירות הזה אם תבקשו, ותוכלו גם לבצע השוואת קופות חולים כדי לוודא שהקופה שלכם מאפשרת את הבדיקות באופן סדיר.
כדי להעריך את חומרת המצב, מסתכלים על הלחץ הסיסטולי גם אם הלחץ הדיאסטולי נמצא בדרגת חומרה נמוכה יותר.
2.בדיקת באמצעות מכשיר מדד לחץ דם אצל מי שהערכה בקופת החולים שלו לא הייתה מספיקה
למרות שבדיקה בקופת החולים כפי שתיארנו בדרך כלל תספק תשובה ברורה, כ-10% מן האוכלוסייה יסבלו מיתר לחץ דם רק בנוכחות רופא או בזמן בדיקה בשל ההתרגשות הנלווית אליה ("תסמונת החלוק הלבן") והערכים לא יהיו מספיק יציבים. במקרה הזה כדאי לנטר את לחץ הדם באמצעות מד לחץ דם המוצמד לזרוע במשך כ-24 שעות.
3.הימצאות בקבוצת סיכון
הימצאות בקבוצת סיכון אינה מעידה בהכרח על לחץ דם גבוה, אך היא מעלה את הסיכון לסבול מכך ולכן גם מחייבת מעקב הדוק יותר.
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
- גיל – מי שעבר את גיל 45 רצוי שייבדק באופן סדיר, בגיל 65 למחצית מהאוכלוסייה ישנו לחץ דם גבוה.
- מי שסובל ממשקל עודף, במיוחד באזור הבטן ולא מקפיד על פעילות גופנית סדירה.
- הרגלים לא בריאים: צריכת מלח, עישון, צריכת אלכוהול גבוהה, שימוש בסמים ותרופות מסוימות (יש לשים לב ספציפית לגלולות כנגד היריון).
- גנטיקה – בעיקר אצל מי שאחד מהוריו או אחיו סבל מיתר לחץ דם גבוה למרות שלא היה בקבוצת סיכון יוצאת דופן.
- מי שנמצא ברמת גבוהות של לחץ ומתח נפשי.
- מי שסובל מדום נשימה בשינה עשוי גם לסבול מיתר לחץ דם למרות שכאן הקשר פחות ברור.
4.כאבי ראש
אחד מהסימפטומים הברורים היחידים הוא כאבי ראש, אך אלו מופיעים בעיקר אצל מי שכבר סובל מהתופעה ולומד לזהות מתי לחץ הדם צפוי לעלות. הלחץ בדרך כלל יורגש בצד האחורי של הראש, בעורף, באזור הרקות ומעל העיניים. בכל אופן, חשוב לבדוק את לחץ הדם עם מכשיר לחץ דם ולא להסתפק בתחושה.
5.לחץ דם שניוני
בניגוד ללחץ הדם הנפוץ (שנמצא ב-90% מהמקרים) קיים גם לחץ דם שינוני המקושר לגורמים ספציפיים. לדוגמה, מחלות של עורק הכליה, מחלות כליה אחרות, פעילות יתר של בלוטת התריס ותסמונת קושינג. במקרים אלו רצוי למדוד את לחץ הדם באופן סדיר על מנת לזהות האם קיים קשר בין המצב הבריאותי הלא רגיל לבין צורה זו של יתר לחץ דם.
