קורונה והפרעות קצב לב: למה הנגיף גורם לדופק לא סדיר ואיך מטפלים בזה?

מחקרים מראים שנגיף הקורונה עלול לגרום לשינויים בתפקוד הלב, שיכולים להתבטא גם בדופק לא סדיר. מה המשמעות של ההשפעה הזאת, איך אפשר לדעת האם מדובר במצב מסוכן וחשוב מכל – מה עושים כדי לשפר את בריאות הלב?

מרגישים שבזמן האחרון הלב שלכם פועל בצורה חריגה? אולי הוא פועם מהר מדי ללא סיבה ברורה ומיידית? אולי זה מרגיש שהוא מחסיר פעימה?

קודם כל, חשוב להרגיע ולהדגיש שאתם ממש לא לבד. אנשים רבים יחוו במהלך חייהם חריגות בקצב פעימות הלב. ברוב המקרים, התופעה אינה צריכה לעורר דאגה מיוחדת, אך במצבים מסוימים היא יכולה לאותת על קושי משמעותי יותר שחשוב לטפל בו בזמן.

בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה בשיעור האנשים שסובלים מהפרעות קצב, כאשר מחקרים מראים קשר בין דפיקות לב מואצות לבין קורונה. במחקר אחד לדוגמה, שפורסם ב-2020 בכתב העת Journal of Interventional Cardiac Electrophysiology, נמצא כי בקרב חולי קורונה רבים בכל רחבי העולם נרשמו גם הפרעות קצב שנעו בין הפרעות קלות לבין מצבים חמורים ומסכני חיים.

חשוב לציין כי מחקרים מסוימים מצאו שגם החיסון עשוי להשפיע על המצב הזה, אם כי מומחים מבהירים שההשפעה הפוטנציאלית של המחלה על הלב משמעותית בעשרות מונים יותר מהחיסון.

איך אפשר לדעת אם יש מקום לדאגה?

כולנו מכירים את המשפט המפורסם שאומר ש"אם יש ספק, אין ספק". לכן, אם אתם חושדים שמשהו לא בסדר עם הלב שלכם – כמובן שהדבר הכי טוב שתוכלו לעשות זה לבדוק את זה בצורה מקצועית.

ברוב המקרים, חשוב להדגיש, הפרעות הקצב יחלפו מעצמן ללא שום התערבות. כדי לעזור לגוף – מומלץ להירגע, לעשות קצת ספורט ולאכול בריא יותר.

עם זאת, חשוב לשים לב לסימנים נוספים שיכולים להופיע במקביל להפרעת הקצב ולאותת שיש כאן בעיה משמעותית. סימנים אלו כוללים בין היתר סחרחורות, חולשה כללית, עייפות קיצונית, קוצר נשימה או כאבים בחזה.

מה זה פלפיטציות ואיך זה קשור לקורונה?

פעמת, או פליטיציות (palpitations) זה מצב שבו הלב פועם בחוזקה בבית החזה – בצורה שממש אפשר להרגיש אותה כ"דפיקות לב" מואצות ועוצמתיות.

כאמור, בימי הקורונה התופעה הזאת הופכת משמעותית ורחבה יותר, בין היתר בגלל התגובה החיסונית המופרזת של הגוף, כשהוא מנסה להתגונן מפני הנגיף. התגובה הזאת עלולה לגרום לשורה של תופעות לוואי, בהן כאמור פגיעות בלב שיכולות להתבטא בהפרעות קצב או בדלקת בשריר הלב.

מה זה פעימות לב מוקדמות ואיך זה קשור לקורונה?

בעוד שאנשים מסוימים יסבלו מדופק מהיר וחזק, אחרים יכולים להרגיש דווקא תחושת הפסקות נקודתיות בפעימות הלב. התופעה הזאת יכולה להיות מאוד מפחידה כמובן, אך חשוב לזכור כי ברוב המקרים היא לא מאותתת על בעיה משמעותית ותחלוף מעצמה. במצבים מסוימים ההפרעה "נתקעת" לתקופה ממושכת וכדאי לטפל כדי לאזן מחדש את המערכת החיסונית והעצבית. בכל מקרה, נדגיש שוב שתמיד כדאי להיבדק כדי להסיר את החשש.

חוץ מקורונה – מה עוד גורם להפרעות קצב לב?

כמובן שהפרעות קצב היו כאן לפני הקורונה ויישארו כאן גם אחרי. הסיבה הרשמית להפרעות קצב היא שיבושים שונים במערכת החשמלית ששולחת אותות כדי לכווץ ולהרחיב את שרירי הלב. בפועל, יש הרבה גורמים שיכולים לגרום לשיבושים האלו – מלחץ נפשי, דרך עישון וחוסר פעילות גופנית ועד לנטילת תרופות מסוגים שונים.

גורמים שכיחים נוספים ('טריגרים') שיכולים להחריף או ליצור "התקף" של פעימות מוקדמות או הפרעות קצב  כוללים: הפרעות שינה, התייבשות, חוסר איזון הורמונלי (מחזור חודשי, גיל מעבר), ארוחות כבדות, בעיות עיכול (צרבות, בחילות, כיב קיבה), מזון חם או קר במיוחד, ממריצים (קפאין, אלכוהול), מתח וחרדה, אנמיה, סוגי ספורט מסוימים (ספרינטים/אינטרוולים) ולעיתים אף שכיבה על צד שמאל.

נציין שגורמים אלה מאד אישיים ומשתנים מאדם לאדם.  במקרים מסוימים, נדגיש, לא יהיה גורם ברור שניתן להצביע עליו באופן חד משמעי.

איך מחזירים את הלב למסלול?

הניסיון מלמד שטיפול אינטגרטיבי – כלומר כזה שמשלב בין כמה גישות ושיטות – הוא הדרך היעילה ביותר לסייע למי שמתמודדים עם בעיות לבביות בכלל ועם דופק לא סדיר בפרט. זאת מכיוון שכפי שכבר הבנו – הרבה דברים יכולים להשפיע על האופן שבו הלב שלנו פועל – ולכן כדי להשיג הטובה – חשוב לוודא שמתייחסים לכל אחד מהגורמים האלו באופן פרטני.

כשאדם מגיע אלינו למרפאה עם תסמינים של פלפיטציות, פעימות מוקדמות או הפרעות קצב, ראשית נבין מה האבחנה שנקבעה על ידי קרדיולוג המטפל או מהן הבדיקות שבוצעו (א.ק.ג, הולטר לב, אקו לב וכו').

במרפאה תבוצע שוב  בדיקת א.ק.ג. שתעזור להבין את עומס המחלה (כמות ההפרעות) ולגבש אסטרטגיית טיפול ייחודית שמותאמת למטופל באופן אישי.

בשלב הבא יחל הטיפול שיכלול מספר מרכיבים לרבות דיקור סיני, הנחיות אורחות חיים ותוספי תזונה. כחלק מהמעטפת הזאת, אנחנו משתמשים גם בטכנולוגיות אינטגרטיביות מתקדמות, לרבות גירוי עצבי לא פולשני, שנערך על פי נתוני הא.ק.ג. ועשוי להשיג הטבה משמעותית בבריאות הלב.

במהלך הטיפול, שנמשך בין 15 ל-45 דקות, משתמשים בצמיד שמונח על שורש כף היד ומבצע גירוי חשמלי באמצעות שתי אלקטרודות, לצורך איזון מערכת העצבים המרכזית.

השיטה נבדקה בהצלחה על מאות מטופלים ונמצאה יעילה. באחרונה היא אף נבחנה ונמצאה כיעילה במחקר קליני במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שתוצאותיו יפורסמו בהמשך.

נדגיש כי ההשפעה המיטיבה על מערכת העצבים המרכזית מסייעת לא רק לבריאות הלב. כאמור, הלב משפיע גם על מערכות אחרות בגוף ויכולים גם לסייע לשיפור הבריאות בדרכים נוספות, כמו לדוגמה הפחתת מתח וחרדות, שיפור האיזון ההורמונלי, העצמת השינה ואף שיפור היכולות קוגניטיביות.

לפגישת ייעוץ חייגו 077-7296012

1. COVID-19 and cardiac arrhythmias: a global perspective on arrhythmia characteristics and management strategies. J Interv Card Electrophysiol. 2020 Jun 3 : 1–8

2. Cardiac arrhythmias amongst hospitalised Coronavirus 2019 (COVID-19) patients: Prevalence, characterisation, and clinical algorithm to classify arrhythmic risk. Int J Clin Pract. 2021;75:e13788

3. Risks of myocarditis, pericarditis, and cardiac arrhythmias associated with COVID-19 vaccination or SARS-CoV-2 infection. Nat Med. 2021 Dec 14.

4. Cardiovascular Adverse Events Reported from COVID-19 Vaccines: A Study Based on WHO Database. International Journal of General Medicine 2021:14 3909–3927.